שירת האריה / אבדון |
קוביית סוכר, נמסה בשמש
ולתה אבד הטעם
מרירות וריק בין נוצות ופרווה,
למה עצוב הגפן בגינה?
ענן ממתיר ובא הרעם!
אבד היופי נשאר קרש!
חסרה לבנה למנוחת הנפש!
"לגומי זה אבד הטעם...
ברח עם השמע הרעם!
נשר רע ניקר כל רגש...
חסרה לבנה למנוחת הנפש."
אוקטובר 96
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|