אני יושב בבית חולים קר
בסיס צבאי הזוי על סף מדבר
בגדים ירוקים ונעליים גבוהות איתי
ואני יודע שאי שם בתוך הניהיליזם הפאתטי
את שוכבת עם איכר זר
והמראות הפסיכודלים מקיפים את הכיכר
היית מחייכת ואומרת:
"אתה לא תחזור אל הכפר"
השמש יורדת והשמיים רכים
והשקט השפוי מתפוצץ מבפנים
חיילים של סער זוחלים בערבות שרב
לאן נעלמו פרפרי המערב | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.