בליינד למון / קולר |
והרגע לעולם לא ישוב.
כה נרפה צל אחיזתך
במובן מאליו. כה רפאי.
אתה כרוך אחר העתיד לבוא,
אשר תמיד יזנב בך.
כל שעוד יאבד לך
נתון בקולרי רוח.
הרחק, מתחת לשפה
היכן שלא תחסר
נעצר סף שמיעתך.
תופי העור נאלמים,
כבדי דופק,
לשריקתם של ציידי הנשייה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|