טעם הדם שנוזל מהשפתיים לא משאיר מקום לספקות. עשית זאת בשנית,
מכרת נשמתך, חיים תמורת חיים. הטבעת חותמך בתמימות ההזויה. עוד
מוות קטן, גם בלבך שלך, שהמון זמן לא פועם.
אם יכלת לנשום, היית נושם בכבדות עכשיו, מנסה להוציא עם כל
פיסת אוויר שתנשום את הפחד ממה שעשית, ממה שאתה עלול לעשות.
יש בך את הכוח לחיות-למות לנצח, בחרת בדרך הקלה. אם היית לך
בחירה.
הלכת במהירות, מחפש אחר הכוח, הדם נקרש על השפתיים הפצועות.
הפחד מפניך, החרדה, תלווה אותך כל שנותיך. כל שנות הייסורים.
חיים אתה קורא לזה? חיים. לחיות לנצח.
כשננשכת, מה הרגשת? כאב? כאב.
לגסוס אתה קורה לזה? לגסוס. לגסוס לנצח.
ריח הדם שספוג בך לא משאיר מקום לספקות. עשית זאת שוב, ולא לך.
הטבעת חותמך בשקט ההזוי, ולבך זה זמן רב שלא פועם.
למות אתה קורא לזה? לחיות במוות. למות. למות לנצח.
25.12.2001 |