הסיפור שלי עם חמוטל מתחיל בכיתה ד' או ה' או ו'... היא יפהפיה
מהממת, וגם גדלו לה וצמחו לה לתפארת. היא לא סתם חתיכה. היא
נסיכה ויופי פראי לה. סובלת. מה את סובלת חמוטל ? מלכה אמיתית
של כיתה, מוכשרת כמו שד, יצירתית מכאן ועד הודעה חדשה. מקורית
כאחת מגדולי האמניות בתבל. היא זו שדחפה אותי להיות מקורי,
יצירתי תמיד. כאן היה שדה הביטחון העצמי שלה. כי באהבה, מה
אהבה ? היתה לה אהבה?
תודה לך חמוטל היקרה בבנות. סבלה סבל איום בגלל גירושיה
התכופים של אמה. 3 פעמים או 4 או יותר, לך תדע... כאשר חמוטל
פרצה בבכי, קורע לבבות, גם אני בכיתי עימה בליבי, אף שלא ידעתי
מדוע. מכוח ההזדהות. זה כאב לי. אולי בגלל אביה החורג, שהוציא
לאור עיתון חורג ומעורר שערוריות... "בול" אם אינני טועה. את
בטח לא יודעת כלום על בול, סיגל. את נולדת בבית שיש בו הכל.
מכוניות בשפע, הורים ברמה שמעולם לא התגרשו וגם אם אולי יחליקו
מעט בדרכם (מי לא מחליק?), לעולם לא ירשו לעצמם לפגוע
בילדיהם.
אמה של חמוטל היא משוררת רגישה ומוכשרת. בנוסף למקוריות
וליצירתיות שלה, חמוטל היתה ידענית. רכלנית לא קטנה. היא ידעה
הכל על הכל. הכל עלינו. הכל על המורים. גם סיפורים אישיים
מהבית של המורים... היא שלטה בנו, בבנים ובבנות. היתה מצויינת
בלימודים. היו לה קשרים אדירים עם המורים הגברים... אבל אהבה
במיוחד את אהובה, אמא של איציק (מהסיפור על מלכה ויעל) שהיתה
גם מחנכת שלנו פעם, שנה אחת, וגם מנהלת הבית ספר לכמה שנים
טובות. אהובה היתה קפדנית ומדוייקת להחריד, אבל שלטה בחומר ביד
רמה, ולימדה בשיטות כפייתיות לטעמי, אבל שמצליחות לחדור לך
לדם. וחמוטל אהבה אותה אהבת נפש. אני לא.