כמו בובה בחלון הראווה
אני מביט בחיים
חולפים ועוברים על פניי.
כבר נסגרתי וננעלתי
מבפנים.
אין לי עניין בהם ממילא.

הבטיחי שאינך מתכוונת
לשבור את לבי,
כי נשברתי כבר כולי
די והותר,
וכבר הבטחתי לנפשי
שלעולם לא אחזור
ולעולם לא אשבר.

כמו נר העומד אל מול המשב
אני דועך אל תוך עצמי,
נמס ונכבה לאט,
מחכה לחשיכה עוטפת,
וכבר השלמתי עם חיי;
קיום ללא צללית.

הבטיחי שהפעם
לבי לא יתנפץ
עת רסיסיו מתאחים,
כבר יגעתי ונואשתי
מחיפוש אחר שברים,
השלמתי ולא אתנגד לקיומי
עטוף בערפלים.