|
על הערפל הסמיך המכסה את הלילה
נמזגו נהרות של חלב
לתוך דרכי הכרה מטושטשות
עיניי נעצמות אל עפר הארץ.
שוליים צהובים לאבק הרמוס
אני נאחז בתבנית האשליה
המכונית האדומה נוסעת בהילוך נמוך
הדרך זולגת בין טיפות המים.
שערי שמים סגרו על פעימות לבי
את משך השדות הירוקים
אחזתי בבת הרוח בחושיי
הקור לפף את שארית הלילה.
מילים שלמות כחומת הגנה אנושית
אני לא מנסה להתיר את האהבה
אני רק חשוף מפחד במפתני הבדידות
אבולוציה חרישית מלהיטה את הקור. |
|
|
"...שאלתי אותו
מנין הבטחון
העצמי העצום הזה
ותשובתו היתה
שזה מאמא
שלו. ביקשתי
ממנו דוגמא והוא
נזכר באיזו
עבודה שהיה צריך
להכין בבית הספר
לאלוהימים על
אבן כל כך כבדה
שאפילו הוא עצמו
לא יוכל להרים
ואיך אמו אמרה:
"אתה יכול, אתה
יכול" ואיך שזה
עזר לו..."
צפיחית בדבש
בטיזר מתוך
הסלוגן :"בטח
באל ובאמא שלו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.