ואווו!!! תראי מה זה. סוף כל סוף אני מבין את מהותם האמיתית של
המבחנים והניסיונות שלך !
שוב הוכחה ניצחת לתמימותי הבסיסית, חסרת הגבולות. איך לא קלטתי
את מהות הניסיונות שאת מעמידה בהם את האחרים.
הניסיונות האלה נובעים מפחדייך להתמזג מייד ובאופן הכי טוטאלי
שניתן. כן, וכמה רבה כמיהתך להתמזג...
הפחד הנוראי המונע ממך ללכת עם עצמך עד הסוף. ועכשיו, מנקודת
מבטו של בן-זוגך, בן-גילך, שבא להתמזג, לפתע הבנתי שאת צודקת
!
כן יקירתי, חכמה ונבונה שכמותך, את צודקת באלף אחוזים ! צריך
להעמיד אותם בניסיונות, את בני גילך.
לא אותי ! את שומעת ? לא אותי ! כי אני לא באתי להתמזג פיזית.
אני באתי להתמזג נפשית, ולהשלים את החוסר הנוראי בנשמתי,
באמצעות הרוחני בלבד.
כדברי אחד מאנשי התיאטרון הדגולים בישראל אמיר אוריין:
- "להשלים את המקדש החסר", זו מהות התיאטרון.
ואז כתבתי בהשראתך את השיר המופלא בעיניך
-"אחזק את שרירי הנאותי וארקוד עד בוקר לאושרה".
הוא בעצם תמצית ומהות, הוא סיבת הסיבות של הקשר שלי איתך.
תקראי.
אשמח אם ביום מן הימים תגידי לי מהי דעתך בנידון.
בהמשך עוד אפרט באוזנייך או בעינייך כמה פרקים נוספים מתוך חיי
האהבה שלי. סיפור חיי האהבה שלי בקיבוץ, למשל. על מוניקה כתבתי
לך אתמול. זוכרת ? קראת ? אני יודע שקראת ! לא הגבת. את מחכה
שאלך קודם לדף היצירה שלך ואגיב לדברייך.
תקראי ותביני עד כמה טעית בקשר אלי !
2003 |