פיקדון קטן הוא השאיר

שיברון לב ידוע מראש

חיוך קטן הוא השיל משפתיו וקיווה בשביל שנינו לטוב



ערבון גדול הוא לקח איתו

את לבי שקטף והשאיר לצדו

עטוף בתכריכים וחום בין ערביים

השאיר לו גוסס לאיטו



ואני מחכה... יושבת בוהה

שואלת שאלות ללא הבנה

במתיקות וחן כבשתני

והתאהבתי ללא כוונה



בקיבה ריקה אכלתי

כל קומץ אהבה שנתת

לאט לאט היא התרוקנה לי וכבתה אחרי שהלכת



אי שפיות זמנית

כך המושג שמתאר את הקורה בלבי

וכאב שלא עובר

הפך להיות חלק בלתי נפרד מגופי



אדעך לי בשקט בלי לומר מילה

בפינה רחוקה ונידחת אשאר ילדה בודדה

ואעביר את זמני במפח נפש

ללא חום ונחמה

אזכור את תווי פניך חרוטים בתוך פסל עמום

ששואב אותי לזרועתיך אך רק בדמיון זעום

אומר לי לכי ילדה אל לך להתאכזב שוב

מזהיר אותי מפני הבאות

מעוד לב שבור וכאוב

יחפה על זקיקי זכוכית הולכת זהירה

נשרטת נפגעת וכואבת

תמיד נשארת לבדה

אל לך ללכת אל הלא נודע

אל לך להאמין כי יש טוב יותר

גורלך להסתפק במועט

גם אם זה לפעמים שובר



ואני מחכה... יושבת בוהה

למשהו אחר ממה שידעתי עד עכשיו

למשהו חדש, מדהים ונרגש

לך אהובי שתבוא ותמצאני

לך אהובי שסוף סוף תאהבני



לך... זה שיצילני