בלבי עלי שלכת,
בחלל ראשי
הרוח מיילל,
ורק קוצים אפורים
בשדותיי נעוצים.

אך בשולי הדרך
כבר מלבין חצב,
להאיר ולהזכיר
כי מעבר לנבול
מצפים לתורם -
כלנית, צבעוני
ונרקיס.

לו ירדו
גשמי ברכה,
לשטוף שרידי
הקיץ הגווע,
ולעורר גרעין
שאי פעם נטמן בי,
להצמיח עלה ירוק.
די לי באחד...

כי אז אוכל לעמוד,
בקור החורף
ואולי אף להיפתח
באביב הבא.  


הערה:  

גילו לי
כי בעמדו בשלכת
שומם, עירום ועריה,
כישן, כמו מת,
שואב העץ ממעמקים
עוצמות התחדשות
שאוצר בתוכו
ובחשאי מלבה
לקראת לבלוב
מקווה