ריח של קפה וקרואסון, עשן סיגריות דקיק מיתמר באוויר. קופסא של
קאמל מונחת עצלנית על השולחן במטבח, הנעליים שלך זרוקות
מתחתיו. בחוץ רק זריחה, השמש מתעוררת. בסלון אור וורוד, משתקף
בחלב שלי. מסביב הכל שקט, השכנים עוד מתהפכים בין הסדינים. רעש
רחוק של תנועת מכוניות, אנשים יוצאים לעבודה. אני בטריקו, אתה
במכנסיים קצרים. נוח לנו, למרות ואולי בגלל שאנחנו בחדרים
שונים. אתה בוהה, אני מחייכת. אתה כבר לא שם לב לדקויות
שעוברות בינינו.
אני מתרוממת, אתה מפהק, התנועה ברחוב הראשי מתגברת. דיזינגוף
נאנחת, צריך להתעורר. מתקרבים, נוגעים לא נוגעים, כבר כמעט
ואין מתח, עכשיו זאת רק השלווה. מחייך, מנשק, גם כשאתה לא אומר
כלום אתה כולך מנגן. זזה לפי החליל שלך, מקשיבה מרותקת
לעיניים, לגוף, לחום, למבט.
מחפשת את הכמיהה שלך, אותך האמיתי שהכרתי לרגעים. מי יודע,
אולי גם אתה מחפש אותי. מתיישב על יד הפסנתר ומנגן שוברט חלש,
אני מקשיבה קצת מופתעת. מה קרה לכל הג'אז?
מתלבשת לאט, אתה נכנס אחריי. העיניים מצטלבות, אני בורחת
ראשונה. אורזת תיק ונושמת אותך. כבר לא מריחה את הבושם, את
המקלחת, את הדיאודורנט... למדתי לסנן הכל ולהתמקד בך.
כואב לך, אני יכולה להרגיש. אני לא יודעת למה והניחושים
המושכלים שלי לא ממש מספקים. אתה שוב נאטם, מרוחק, פתאום. אתה
במקום אחר. הגוף שלך כאן לידי, ממש קרוב, אבל אתה רק חצי פה.
החצי השני מפליג. אולי הוא ברח לך?
תחזור...

נכתב ונקרא עם "this is not a love song"