הבית ההוא הסריח מאושר.
הזוג היה צעיר, ונישא רק לפני מספר חודשים. במעמד ההוא נשכרה
דירה, חפצים נקנו וברכות נשפכו והוטחו על ראשיהם הצעירים.
המעמד היה מרגש.

כשעלית במדרגות, הריח המתקתק והמבחיל של אושר, של דביקות
וצמידות סימביוטית כמעט של זוגות דביקים נישא מעבר לדלת, עבר
את השטיח הצבעוני שנקנה בחופזה, ויצא החוצה אל העולם, כמעט
מציץ ומלגלג לשלט הצבעוני, המלא פרחים של "כאן גרים בכיף..."
שנקנה גם הוא באיזה יום מאושר, שכלל טיול בצפון וסיבוב בגלריית
אומנים, ואכן נראה כמעט אומנותי אלמלא היינו יודעים שעוד
עשרות, אם לא מאות, כמוהו הופקו ונרכשו עבור משפחות שונות,
חלקן לא מאושרות כלל וכלל.

ילדים עוד לא היו בתכנון, למרות לחץ קל וסקרנות מצד ההורים,
ונראה היה כי כולם מקבלים את "תקופת ירח הדבש" שצפויה לזוג
הצעיר.

כסף היה במידה הנכונה. דבר לא חסר, אך גם לא נצפו הילולות
פרועות של רכישות או בילויים.

הכלה הייתה צעירה ויפה, מסודרת תמיד, סמוקת לחיים ונעימה.
הסבתות משני הצדדים אהבו אותה, והיא כיבדה את המבוגרים והסתרקה
בצניעות, לעיתים עוטה כיסוי ראש.
החתן, גבוה ונעים הליכות, שמח שבחר בה בכל יום בו התעורר
לצידה, למעט אותם ימים חודשיים, בהם המתינו בסבלנות במיטות
מופרדות מעט, כאיסור שבהלכה.

האושר היה סמיך ודביק, והכלה כעבור זמן חשה אותו נצמד לבגדיה,
מחלחל דרך הנקבוביות וכמעט חונק אותה.
האושר העיר נחש מנומנם ששנים ישן באותו בניין, מתחבא בקרירות
שבין המרצפות, ניזון מפירורי ארוחות חג ושבת, מצחוק ילדים
שעברו ברחוב.
הנחש חש בצמידות הזו, בדביקות הזו, בחושי ריח ומה שמעבר לריח,
בידיעה ברורה כמו הידיעה כי עליו להשיל את עורו, כי משהו עז,
גדול ושמן, כזה שאין להתעלם ממנו, נמצא בקרבתו.

הכלה ניסתה לעיתים לאוורר את הבית, ללבוש בגדים רפויים יותר,
לבשל מאכלים מיוחדים וטעימים, מתובלים במידה, כדי להפיג את
הריח ולשדר משהו אחר.
אך ללא הועיל.

היא ידעה משהו, באותם חושים ראשוניים של בנות חווה, כי קריאה
ראשונית נקראה אל משהו אחר, וכי היא, צנועה ונעימה, טובת מראה
אך בעלת דם חם למרות הכל, איננה מסופקת.

הנחש הזדחל במעלה המדרגות, והגיע אליה יום אחד.
היא לא התאוותה אליו, לא חשקה בו, אך כשהגיע היא נטלה אותו ללא
אומר, אולי נהנית לשם שינוי להפר חוק, אולי מתחברת לראשונה אל
תחושה נשית שאיננה ילדית כי אם תשוקה בוערת, כמו נשיקה צרפתית
בוערת בביריות, במקום נשיקה על מצח של ראש מסורק היטב.

וכשהגבר שב נושא זר פרחים לשבת, הוא לא הבחין כי חטא קדום
שוחזר, כי הריח בבית הוא ריח הוורדים שקנה והושמו באגרטל בלבד,
כי עיני אשתו בורקות בלהט עז, אחר מהמוכר לו,
וכי בין מצעי המיטה המשותפת נח קשקש נחש אחד.