נולדה בפברואר / פאוזה |
מרגישים שינואר הגיע
והעיר אפורה אך אינה עצובה
אדמה רכה רטובה ועבים ברקיע
אותה תחנה מול אותה רחבה
והעץ הבודד המרשים
והכל כמו ציור של ואן גוך או מונה
חוץ מאיש אומלל ותלוש שצועק על מסים
כפפות נעימות מכסות אצבעות
והכובע מגן מהרוח
עוד שאיפה עמוקה מהאוויר הקפוא
ונשימה חזרה אל המרחב הפתוח
ופתאום יש תחושה שהכל אפשרי
ופתאום מסביב קצת כתום
אז חיוך מקנן ונרקם בתוכי
שלו ורחוק ממירוץ היומיום
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|