שחר צוק / סושי |
להתגלגל אחת בתוך השנייה
כמו רדיד
סושי
ענקי.
לתת למבטים ולעיניים האלה
לפרוס אותי לעיגולים קטנים
שמלאים באורז ובצבע.
להריח באוויר את הריח
החריף והמשכר שבו טבלת אותי
פרוסות-פרוסות.
ועכשיו נשאלת השאלה -
האם אוכל
להזמינך
לארוחת ערב?
ליודית ,
ולא רק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|