|
1.11.07
להתגלגל אחת בתוך השנייה
כמו רדיד
סושי
ענקי.
לתת למבטים ולעיניים האלה
לפרוס אותי לעיגולים קטנים
שמלאים באורז ובצבע.
להריח באוויר את הריח
החריף והמשכר שבו טבלת אותי
פרוסות-פרוסות.
ועכשיו נשאלת השאלה -
האם אוכל
להזמינך
לארוחת ערב?
ליודית ,
ולא רק. |
|
|
טוענים כאן שאני
מצנזר גסויות.
אני? מצזנר
גסויות? שילכו
כולם להזדיין
בתחת וירדו אחד
לשני מצידי.
גסויות אני לא
מצנזר. חתימות
אני מצנזר. סתם
בלי סיבה. כי
ככה בא לי.
למה מי יעשה לי
משהו?
זה שמאשר את הס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.