אין אחת מכל הנשים שהזכרתי, שנותר לי בליבי משהו נגדה. אפילו
לא שמץ של פחד או שנאה או כעס. פשוט מאוד. ואם היתה שנאה בעבר
או כעס. הכל נמחק. ונשארו רק הגעגועים. געגועים עזים.
האמת הפשוטה היא שהאהבה מוחקת את כל הכאב ונשארת תחושה אחת
גדולה של תודה. לא נותר פסיק של איזה כאב, שנאה או זעם. כלום.
לכן אני כותב לך את המילים והמשפטים שהצטרפו כאן לאמירה אחת.
אני פשוט ממשיך לאהוב את כל נשותי, את כולן, למרות הפרידות
הנוראות, הבלתי ניתנות לתאור בכאביהן, אני אוהב אותן בכל ליבי
! למרות שאני אוהב כל אחת בדרך קצת אחרת. זו אהבה גדולה
ומגוונת, אהבה של רגישויות שאין מילים לתאר, אהבה של זיכרונות
יפים וממלאים את הלב. אהבה גדולה, ענקית, אדירה עד אין קץ, עד
קץ הקיצין, לנצח נצחים. ובליבי יש רק אמירה אחת, ענקית ויפה,
אמירה של הודיה!
ואולי זו הסיבה שהן אהבו אותי אהבה כה עזה, ענקית, מופלאה,
בעוצמות אדירות כל כך, אהבה כה יפה וכה טהורה וקדושה, משום שהן
חשו ביטחון (לא מופרז) וידעו שאין להן מה להפסיד, כי אהבתן
תתקבל לא רק בהבנה עמוקה אלא תמיד באהבה גדולה עוד יותר.
וזאת לפי דרכי שלי. לדעת לקבל ותמיד לדעת לתת עוד יותר אהבה.
זוהי דרך האושר האמיתי ! אושר שממלא לעיתים את ליבך בכמויות,
בזרימות, באנרגיות, בתחושות, בתנועות של חום ובקרני-אור כה
זוהרות שאין לך טעם ללכת ולבקש משהו אחר. אתה מתמלא. יש לך
הכול. פשוט. יש לך מלאות.
הלוואי על כולנו!

הלוואי עלי !!!