הייתי ילדת טבע
וכזאת נשארתי.
הלכתי בגשם ובקור,
התפעלתי מצמרות העצים
שעמדו זקופים כמשמר המלכה.

כל שתיל קטן
ששתלתי בגינתי הקטנה,
הפך במהירות לשיח פורח,
שושן לבן הפורח
בפתח ביתי,
כך אלה יודעים הכול עליי.

אנא דברו וספרו
המתחולל בתוכי,
על הסבל הרב מנת חלקי.
אותי הם לא מבינים
או שלא רוצים להבין.

שלשום בלילה אחרי סיוט נוראי
רציתי לשמוע קול אנושי ואוהב
שיאמר לי מילה טובה.
לכל הטלפונים
אין קול ואין עונה.

לכן אנא דברו אתם,
ספרו את סיפורי,
אתם העצים שביערות,
פרחים, כל הירק בעולם,
בכל העולם, תהיו הפה שלי.