הייתי רוצה להגיד לו
כמה טוב שהוא חזר
שהתגעגעתי אליו
אפילו שהחיים שלי המשיכו מבלי לעצור
אפילו שכל כך הרבה דברים קרו לי מאז
ושהוא יבין
הייתי רוצה להגיד לו
ללא היסוס ובידיעה שישיב לי בחיוב
"תכתוב עלי שיר, או סיפור קצר
רק שאקבל רמז קטן על איך אני נשקפת מבעד לעיניים שלך..."
ומקבלת חיוך קטן בתמורה
שמרמז שיש משהו במגירה
ואני צנצנת אם הוא יראה לי אותו
הייתי אומרת לו
שהחיבוק שלו
מצדיק את קיומם של חיבוקים
שהרגשתי שהגעתי הביתה לאלוהים אז שחיבק אותי
שהוא מצליח לעטוף את גופי ונשמתי כך בין זרועותיו
והליטופים שלו מרפאים אותי
מפצים על ההיעדר שהיה פה פעם מזמן...
הייתי מניחה את ראשי על חזהו
מחפשת אחר הדופק שלו
מקשיבה לליבו
המספר לי ברכות שהוא רק בן אנוש האהוב שלי
שגם הוא חושש לפעמים כמוני
שהוא אוהב אותי ואוהב לאהוב
הייתי מתמסרת אליו ולידיו, בגוף ובנשמה
מרשה לו להוביל אותי
מרשה לעצמי לעצום עיניים ולשכוח מהכל
נכנסת לתוך ספייס
בזמן שהוא בוחן את גבולות העונג-כאב שלי
יודעת שהוא מקשיב לגופי
בוטחת בו
הייתי מחבקת אותו ומלטפת ביד אוהבת
מדביקה לו נשיקות קטנות של תשוקה על שפתיו המבקשות
מנשקת את נשמתו
מבינה לליבו, מכילה אותו
נותנת לו הזדמנות להיפתח אליי
לאט לאט
בקצב שלו
כי יש זמן
ואנחנו לא הולכים לשום מקום
הייתי מצחיקה אותו
עם כל ההרגלים הקטנים שלי
עם כל השטויות הם אני
מובכת,מרושלת לעיתים
בהחלט לא מושלמת
אבל אוהבת אותו
הייתי...
הייתי אומרת מה שאני חושבת מבלי לחשוש
הייתי יכולה להיות חברה לפני הכל
כמו שחשבתי שאנחנו פעם
הייתי מרשה לעצמי יותר
הייתי פוקחת עיניים בבוקר ושמחה לראות אותו שם
הייתי אומרת לו שאף פעם לא מאוחר...
|