|
שדרות יעקב שישים ושתיים
תשעה כיסאות
גליל נייר טואלט זול
על שולחן אחד
מוזנח
כל יום שני
ושוב
הוא מדבר על ההיא
שעזבה
ומסביר עם הידיים
ומזכיר לי אותך
בציפורניים
מאונקלות
בעור הלח הלעוס
ממרקת תמיד בלי כפפות
שומרת על מגע
בלתי אמצעי
ושוב אני ושוב
יום שני
מסתכלת לו על
האצבעות שלך
מתקלפות מריחות
מאקונומיקה
קושרות אותי בקוקיות
מהדקות
כל שערה ושערה
במקומה הראוי |
|
|
"יש תאוריה
הגורסת כי אם
אי-פעם יגלה
מישהו לשם מה
בדיוק נועד
היקום ומדוע הוא
נמצא כאן, יעלם
היקום כהרף עין
ויוחלף במשהו
מוזר ובלתי מובן
עוד יותר. יש
תאוריה אחרת
הגורסת שכל זה
כבר קרה".
מתוך המדריך
לטרמפיסט
לגלקסיה- המסעדה
שבקצה היקום |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.