שמוליק לוי / חמלת המילה |
עובר רעד בידיי המנסות לחבק
האבן המתהווה כבדה מכוחי
האדוות הנולדות ממנה
מבקשות מהדם לשכוח
בקו האור החושך ממתין
להאפיל אישוניי
בתוך גופי המתגעגע
ממתינה צעקה
מאתגרת כוח איפוקי
חורצת ערוץ דומיה
משאירה אותי לוחש לחשים
קורע חלונות בשעת הדמדומים
קולף זיכרונות מגבי הנכפף
מתוך ההמולה המרסקת צומחת
חמלת המילה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|