את כחלום ליל קיץ אצילי
את חובקת יופיין של עלמות כל קצוות הארץ
שיערך האדמוני מפיץ חום
גולש מתפרץ כאשד זך מעבר לכתפייך

עינייך מתת אל כשני כוכבים תכולים בורקים
גוף של אלה מפוסל מלוטש כיהלום נדיר

חיוכך המאיר עולה כשחר ראשון
בשפתיי הממתק הוורודות המנשקות שלך
עורך נוגה כאור הסהר הלבנה
ידייך הענוגות מלטפות משוחררות אוהבות
עטורות בעדיי זהב
כל כולך נוטפת יופי
ילדה
פייה שלי
מסובבת מושכת מחוללת רוקדת
מהפנטת

דלתות סתרים היו פותחות שעריהן בפנייך
שטיחי היקום וודאי היו מאדימים למראך
פרחי כל תבל היו קדים לקסמייך
למה זה שלחת יד בנפשך?