סוגיה מטלטלת על פני רובד משני
קורטוב של נצח חותר תחת הרלוונטי
והמאמצים
מאמצים רבים
כמה מים זורמים
בנהר
אל עיסוקי המחר
אל מה שנראה קריטי
וכעבור רגע הוא מיותר
כמה רגשות מחשמלים
לכדי שוק סיריאלי
וזה טוב לרגע
ואז רגע נעלם לי

כמה כאב עובר בין אחד לאחד
בין שלום ולהתראות
עד לא נתראה יותר אף פעם
עד לכדי עומק שלא ניתן לשאת
ואז נותר רק לחיות יום יום
ואט אט להתפרק

ואם כולנו יודעים
או לפחות מרביתנו
על הבלים הבלים
על אכזבות שבדרך
אז למה
למה הסוף
נראה תמיד יותר רחוק מקרוב
ואם כל שיערה על ראשי
נבדקת בזכוכית מגדלת
אז למה למה
עדיין לא מופקת תועלת

כמה מים זורמים בנהר
וכמה מילים אפשר לשפוך על דף נייר
כמה אמרות עוד יאמרו
וכמה עוד ישכח