והתשוקה כל כך יפה לה,
לבחורה עם העיניים שלפעמים כחולות ולפעמים לא
לפעמים הן סתם בוחרות להיעלם.

והיא הזמינה את זה לעצמה
והיא בקושי מרגישה ייסורי מצפון וזה מוזר.
"ייסורי הקצת מצפון" שלה נובעים ממוסריות של חברה.
בנינו? חברה מתיפייפת שכזו.
היא מתמסרת בכאילו אל ידו של האחר.
היא נהנית להרגיש שונה.

פתאום ההוא שאוהב לא נראה לה מספיק משתדל.
היא בטוחה, אולי מתרצת את עצמה לעצמה,
שהיא נתנה אותות שזה יקרה, העניין הזה של התשוקה.
אבל הוא לא שם לב,
אולי פשוט לא התייחס והיא מוכנה להשבע שלא ברור לה.

מה שבטוח הוא שהתשוקה יפה לה.