לימדו אותי שהשמיים
או שחורים או כחולים
ולכלבים אין רגשות
הם רק נובחים
ושהשמש
או שוקעת או זורחת
אז איך זה ש
השמיים פורחים
הכלבה שלי מחייכת
והשמש נמרחת?
השמיים מעליי הם בדיוק
כתום ורוד סגול אדום תכלת
בגוונים משתנים
ואני תוהה מה והאם
זה אומר לגבינו
השמש מתחבאת מאחוריי משהו
שמתיימר להיות כנראה עננים
שוב דבר לא ודאי בערב שכזה
בוודאי שגם לא בחיינו
רגליים יחפות נרטבות מהדשא
במרדף לילי אחר הכלבה שלי
שמסרבת להיקשר
אני יכול לחלוטין להבין אותה
גם אני איני רוצה
שיגבילו את צעדיי לטווח השרשרת
אבל נדמה כל פעם שהיא
מחייכת אליי
רגע לפני ש
אני מניח עליה את היד
הופ!
ברגע הבא היא קופצת
הפעם היא ניצחה
ועכשיו תשוטט בשבילי הקיבוץ
ותפחיד קיפודים תמימים
וחתולים עוברי אורח
(שאלתם את עצמכם פעם
מה עושים
כלבים בלילות?)
כשאני חושב על זה שוב
אני מבין ש
כמעט כל הנקבות שיש בחיים שלי
משחקות איתי משחקים
ממנה לפחות
אני מצפה לנשיכות
ואהבה, מהי?
האם אנו מאפשרים לה להיות
מה שנאחל לעצמנו?
להכיל את סופת הרגשות שמתחוללת
בכל הווה שחולף למען הבא אחריו
סיפורים שטווינו מחוטים של אולי
נרקמים לכדי חומות שמתחזות להיגיון
בציור פסיכוטי שמתיימר להיות
המרקם של החיים שלנו
ומה הלאה?
קשרים חלקיים בעולם המסובך הזה
מלאי רגשות מדומים והתפשרויות כי
נעים לנו ביחד
הכל כל כך רק
כמעט עד הסוף
וזה לא ברור אם אנחנו באמת אוהבים
או סתם מתים מפחד
התסכול מחוסר המשמעות מוביל
למתחים אינטנסיביים
אוכלים את עצמנו בספקות ומעכלים
רגשות אובססיביים
מין לשם קרבה מסמל
אינטימיות בכאילו
להצטופף בתוך מיטה נותן תקווה
שאנחנו בסדר אפילו
הורמונים שואפים להתפוצץ
הולכים לאיבוד בדרך
רגשות מחפשים משמעות
לזרוע בתוכה ערך
מתבטלים בפני הנוחיות הכובשת
הממכרת
מתרגלים לשגרה הנמשכת
והולכת, ונגררת
מסגלים לעצמנו הליכה של טווס
למצוא מערכת יחסים מתומחרת
ובין הבזקי הקסם הרומנטיים
אפילו אהבה הפכה ממוסחרת
איבדנו שליטה
לפעמים אני שוכב במיטה
וחושב, על מה שהיה
בגיל שש עשרה החיים יפים
וכל בחורה מחייכת פיה
וכל כאב הוא סוף העולם
וכל מבט שנפגש הוא מושלם
ומאז מה?
דממה
בגרות מחביאה בתוכה גם אימה
אם הכל יחסי
ושום דבר לא טוטלי
אז לא נורא אם ביום שלישי לא בא לי
ומפה לשם זה כבר נהיה בנאלי
בין הערצה עיוורת לגאווה בקטע פאלי
אפילו מערכות יחסים נהיו פוסט מודרניסטיות בימים אלה
ועל פי האידאל של הגישה
גם זה לא בהכרח טוב או רע
הרי הכל זה בחירה
קודים של צרכנות פושים
ביחסי האהבה שלנו
איזו עסקה משתלמת ובעיקר
איזה מותג כדאי
כמובן שלפי
רמת היכולת שלנו
משקללים יחצנות עם סבירות של בלאי
אם פעם היו בוחרים
לפי דרישות ההורים
היום הכל תלוי במה יאמרו החברים
ואחרי זה אומרים שהבחירה החזירה את הרומנטיקה לעולם
הכל זה סתם
מוקפים בשטחיות ורודה בתרבות רדודה באדישות מאודה
מחפשים את האמת
וחיים בשקר לבן
זה בסדר לא להיות בדיוק עצמנו
כל עוד אנחנו זוכרים שאנחנו כאן
