אנו אנשים בודדים
משוררי הרגע
בפנימיות מהותנו
הרגש שבנו
מנותח ובלוי
שלנו לבד
על שולחנות מנתחים באזמלי מילים חדות
מפקיעים מעצמנו את התום והכוחות
למען הליריות, לטובת השירה
קרה לך פעם שעצרת
באמצע רגע קסום
וניתחת את הרגש בך
לכתוב אותו טהור ובתולי?
בקבוצות של אנשים אפורים
מבליחים ניצוצות של צבע
הנדע לאתר אותם בקהל הרחב
להתחבר לשכמותנו?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.