בדלים - צחי אבנור 5.1.2008

אורנה עמדה וחילקה פליירים נגד השלכת בדלי סיגריות בקמפוס.
לידה היה פח זכוכית ענק וגבוה המלא כמעט עד אפס מקום בבדלי
סיגריות. למרות זאת, רוב הקמפוס היה עדיין מטונף בבדלים.

קרל, סטודנט לפיזיקה והנדסה שלמד עם אורנה בתיכון, עמד וראה
אותה מטיפה בלהט לסטודנטים להפסיק לזרוק בדלי סיגריות על הדשא
והשבילים, מדגמנת סביבתיות עם חולצה לבנה, שיער בלונדיני אסוף,
משקפי שמש שחורות ושעון מכסף טהור.

"שלום, אורנה" אמר קרל.
"שלום" השיבה אורנה בטון קצר-רוח ומבשר שנאה.
"אני רואה שהתגייסת למען מטרה חשובה מאוד, כל הכבוד!" החמיא
לה.

כמה טובת לב ואיכפתית היא, חשב קרל לעצמו, מתגייסת למען איכות
הסביבה ופעילה למען הטוב והמוסר.

"כיצד אני יכול לעזור לך?" שאל קרל.
"עזוב אותי בשקט" אמרה לו אורנה בכעס.
"אני יודע" אמר קרל בהתלהבות, מנסה בכל כוחו להדחיק את המשפט
האחרון של אורנה וקופץ כמו נשר העט על טרפו, כמוצא הזדמנות
גדולה להרשימה, "אני אבנה מכונה שתנקה את הקמפוס מבדלי
סיגריות!" אמר, ומיד רץ למעבדה.

המכונה הייתה מושלמת וקרל לקח אותה לניסיון בקמפוס, ליד העמדה
בה עמדה אורנה. קרל היה עדיין לבוש בחלוק המעבדה הלבן שלו
ובמשקפי מגן נגד קרינת לייזר. המכונה הורכבה מעגלה עם גלגלים
ועליה מחשב עם מצלמה ומעליו זרוע רובוטית המחזיקה בלייזר דרגה
5. כל המערכת חוברה לספק כוח הניזון מאנרגיית השמש (ככלות הכל,
אם להיות ירוק בשביל להרשים את אורנה, אז  להיות ירוק עד
הסוף).

"מה זה צריך להיות?" שאלה אורנה בחצי-תמיהה חצי לגלוג.
"הבטחתי וקיימתי" אמר קרל "מכונה שמנקה בדלי סיגריות."
"הדבר המגושם הזה בכלל עובד?" שאלה אורנה בעוקצנות, ואכן
המכונה נראתה מגושמת ומאולתרת.
קרל נעלב מעצם השאלה, הוא היה מהנדס גאון עוד בתיכון, וגם
באוניברסיטה דרך כוכבו.
הוא הפעיל את המכונה וחיכה שיעבור איזה סטודנט ויזרוק בדל
סיגריה שלא בתוך הפח. חליל, שותפה של אורנה לדוכן נגד בדלי
סיגריות בדיוק גמר את הסיגריה שלו. מאחר שפח הבדלים היה מלא עד
אפס  מקום הוא זרק את הבדל על הרצפה. המצלמה שבמכונה זיהתה את
הסיגריה הנופלת ותוך שבריר שנייה ירתה קרן לייזר אדומה ששרפה
את הבדל בלהבות.
סטודנטים שעברו ליד מחאו כפיים, אך אורנה עדיין נשארה
בספקנותה.
"עכשיו רק צריך להריץ אותה ברחבי הקמפוס והוא יהיה נקי" אמר
קרל בגאווה וקיווה שהרשים את אורנה.
"אז תריץ אותה ותעזוב אותי בשקט!" אמרה אורנה בחוסר-סבלנות
ושנאה מופגנת.

קרל נפגע עד עמקי נשמתו מהתגובה של אורנה ובזעמו ותסכולו כי רב
הכה את המכונה בעוצמה. לפתע החלה המכונה לאבד שליטה והזרוע
הרובוטית עם הלייזר החלה לירות לכל מיני כיוונים. היא שרפה
שלטים והציתה את הדשא. חליל ניסה לברוח אך קרן הלייזר הציתה גם
אותו. הוא צרח בכאב והתגלגל על מרצפות האבן בניסיון לכבות את
עצמו.

אורנה עמדה ליד הפח ודרשה בהפגנתיות: "קרל, כבה את המכונה
האלימה והמפלצתית הזאת, אחרת יהיה לך רע ומר!"

קרל היה על סף דמעות ורק בקושי הצליח להגיע לכפתור שמכבה את
המכונה וללחוץ עליו.
"תמיד היית אדם אלים. אין פלא למה בחרת בפתרון אלים לבעיית
הבדלים." אמרה אורנה בהתנשאות.
"אבל רק ניסיתי לעזור..." גמגם קרל, "להיות טוב כמוך..."

אורנה הרימה אפה בבוז וניגשה לעזור לחליל שהצליח לכבות עצמו.
מעיניו של קרל זלגו דמעות והוא החל בעצב לגרור את המכונה בחזרה
אל המעבדה של הפקולטה להנדסה.

הוא עבר ליד בית הכנסת האדום ועיניו מושפלות , אינו מביט קדימה
בדרך העולה. לפתע נתקל בסטודנטית.

"מה קרה, קרל, מדוע נפלו פניך?" שאלה ברוך.

קרל הרים ראשו והביט בפניה החמודות של נעמה, סטודנטית יפה
לפיזיקה אותה הכיר כאשר עזר לה לפתור את אחד התרגילים בקורס
שיטות בפיזיקה עיונית. הוא הצביע על המכונה שגרר מאחוריו.

"מה זה?" שאלה נעמה.
"זו מכונה לניקוי בדלי סיגריות." ענה בקול כבוי.
"איך זה עובד?" שאלה בעניין.
"למחשב מחוברת מצלמה והיא מזהה בדלי סיגריות. ברגע שהיא מזהה
בדלי סיגריות היא מחזירה למחשב את הקואורדינאטות של הבדל,
והזרוע הרובוטית מכוונת את הלייזר על הבדל והלייזר מאייד
אותו."
"זה נשמע לי מאוד אלגנטי" חייכה נעמה. "תוכל להראות לי כיצד זה
עובד?"

החיוך של נעמה הענוגה נסך בקרל אור חדש.

"בוודאי" השיב קרל והדליק את המכונה. על השביל היו מפוזרים
מספר בדלים, המכונה זיהתה והשמידה את כולם תוך פחות מ-26
שניות.
"וואי, זה מאוד מרשים" אמרה נעמה בהתלהבות. "החברים שלי ב"מגמה
ירוקה" ישמחו לשמוע על זה!"
קרל חייך בחזרה.
"אז למה היית כל כך עצוב?" שאלה באמפתיה.
"כי מקודם זה לא עבד כמו שזה היה אמור לעבוד." ענה קרל ובלבו
נזכר בתגובתה של אורנה. "העשן מאחורה זו תוצאה שלי."
"לא נורא" ניחמה אותו נעמה. "תמיד אפשר לתקן, תמיד יש הזדמנות
שנייה." היא חייכה כלפיו חיוך מבין ומלא רוך.
"תודה" אמר קרל בשקט.
"אל תוותר על ההמצאה שלך, יש לה עתיד. אפילו אם היא צריכה עוד
שיפורים בתחום הבטיחות."
"תודה. אני מניח שזה אומר דבר אחד: בחזרה ללוח השרטוטים!"
נעמה חייכה חיוך מתוק ומלא טוב.

קרל ונעמה נפרדו לשלום וקרל המשיך בחזרה עם המכונה למעבדה שלו.
אילו רק ידעה נעמה שבאותו יום הצילה נפש אחת בישראל. הצילה
עולם ומלואו.