|
חמה של יום אתמול
יורדת
אמש היא שכנה
שם
היום כיסוה רגבי עפר.
הבוקר שעולה
כבר לא שייך
לכאן
הוא מאיר על עיניה
העצומות
מתחת לאדמה.
של מי החיים
שמתהווים
בעלות השחר
ונמוגים
בשעה ראשונה של
בוקר?
הכל ניתן כאן
בהשאלה
גם האדמה שמצפה לי
בקוצר רוח.
אני אתכסה בה
מעל לראשי
אולי
בין רגבי עפר
לא אנשום אוויר
שאינו שלי. |
|
|
אני חייב ללכת,
אמא מחכה לי
בקניון.
זה שחייב ללכת
כי אמא מחכה לו
בקניון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.