ישות נצחית / מעבר ליקום |
מסיט את עפר השכחה
מרוח האהבה העוטפת
הושט היד וגע בא.
משאיות של אפלת חאקי
נעות לאורך צירי החיים
משמרות את סדר הדברים על קנו
המים קרים למגע העור.
עצים ירוקים בשלכת
האור הלבן של שעות היום
בגדים ארוכים על גופים דקים
הד התמימות שניצרב בבשר.
היא שורפת את דגלי המוסר
לריצת אמוק בסבך הנחל הפראי
אני רק עץ חולף במסלולה
גלי הרעד מצפים את הסכר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|