|
את בטח יושבת בחדר
על הספה הצהובה
בדים נוחים עור מעט עמום
קוראת סיפור ישן.
אני אכנס מתישהו
אולי קצת אפריע לתמונה,
אנשק אותך בלחי
אלטף לך את הגרביים
אוציא קנקים קטנים מאצבעותייך.
אל תפסיקי לקרוא ככה
זה מרגיע.
ברקע זורם הים המשתנה,
מתוקה אני מקרה אבוד. |
|
|
בהתנחלות ישבתי
וזכרון כתבתי
פתאום צלף ירה
לי בגרון
ונגמר הזכרון
המתנחל, בעוד
חידוד לשון לא
מוצלח |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.