|
הנה יקיריי - הגיע היום הגדול
החופש הסופי - איני יוצא יותר לעמול
כבר צהרי יום, פוקח עין מחייכת - לא כתמול
רץ בתחתונים ישר למקרר ומתחיל לזלול
פותח טי וי, כדור רגל - משחק משעמם בלי גול
לוקח מגבת ושנורקל - הולך לים לצלול
רובץ על כסא נוח - חתיכות על ימין ועל שמאל
חולם שאני איתן במים או על שפת הים - בחול
תוך כדי מוציא ענבים ומחסל מלוא האשכול
השמש יוקדת - ושלפוחיות החלו לגדול
ראשי החל כואב - התמרחתי ולקחתי אקמול
בערוב היום, כולי דואב - הביתה התחלתי לזחול
שכבתי במיטה עם מגבת לחה - להיות או לחדול
עוצם עיניים מכאב, נושם בכבדות - לא יכול לסבול
בעצם אני אדם לגמרי בריא ולעבוד עדיין אני יכול
מחר אקום ואחפש מקום עבודה בהתנדבות מכל וכל
וכך רבותיי שונו חיי - מתנדב בשמחה ובמקלחת שר בקול
ביום מתנדב ובערב עם זוגתי הקטנה רוקד רוקנרול
אכן כן אני פנסיונר מאושר ועסוק בגדול. |
|
|
פעם בארבע שנים
יש אולימפידה,
אנחנו שולחים כל
מיני מתמודדים
שחוזרים מקסימום
עם ארד או במקרה
היותר מחמיא
כסף,
חודש אחרי יש את
אולמפיאדת
הנכים, שכשהם
חוזרים יש מטוס
מיוחד שמביא את
המדליות, אנחנו
הארה"ב של
המדליות.
שזה מרגיע אותי,
כי אם מחר תיהיה
התפוצצות
גרעינית וכל
העולם יפגע,
כולם יהיו נכים,
אנחנו מנצחים את
כולם.
עמוס מהמוסד
מוצא נחמה
בפרוטזה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.