|
זמנים כאלו
בהם הנני עוצם את עיניי
כל תמונה אשר עולה בי
הוא צחוקך
עצבות
היא דרך בה כולנו דורכים
מפעם לפעם
סוטים
הלב שננטש מאחור
נשאר חבוי
בשדה קרב עקוב דמים
מותש
חסר כוח לגלות אותו
אוסף של אשליות
ולעתים
מה רע בהן?
כך
ימים חולפים
ואף הדבר שבקטנים
נראה אותו דבר
אך מעליי
אם יכולתי רק להביט
שמש רודפת אור
סופו של הגשם |
|
|
מותר לנו, אנחנו
אשכנזים!
בוליביה מסבירה
למה מותר לה
לצחוק על השואה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.