איך לצייר
את רגשותיי כלפיך?
ואת דרכי אלייך -
איך לטוות?
אתה רחוק כל-כך
והשביל מתמשך
הלאה ועוד
המעבר פתלתל
ורגלי כושלות
וכשנשב שוב יחד
נחלוק שתיקות ארוכות,
הריח שלך
ומבטך,
עמוק מעומקו של אוקיינוס
ואני אינני חוששת
שוחה בבטחה,
פנימה, קדימה,
ידי בידך...
ואתה -
התחשוש
מפקעת סבוכה
של בדידות וכאב
ואהבה שכזבה?
האם תניח לי
להובילך
בין כל מה שקשה,
כל מה שפגע
שניצרב ולא החלים עוד
מבקש להירפא?
לו תתן לי הזדמנות,
ואני יודעת שתתן,
כי כל מי שפעם,
שהייתי בטוחה,
מתגמד מול
החלק הזעום שפגשתי בך.
הכלת אותי בלי ללחוץ,
נתת רק מה שהייתי מוכנה,
לא ביקשת
לא שאלת
אך ידעתי,
שאם ארצה -
אתה מוכן,
אתה מקשיב,
אתה כאן
עוד לפני שהחלפנו מילה
נטעת בי בטחון ושלווה
שאף-אחד
אף-פעם
לא אפשר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.