חזרת לשם, למקום ההוא שמפריד בינינו,
שמונע מאיתנו לממש את אהבתנו,
ואני שבתי למציאות שלי, לטירוף,
למסע שלי עם הזמן
בניסיון להעביר אותו כמה שיותר מהר,
מחכה ליום שתחזור,
ליום שאני אוכל להתפרק
לבכות, לכעוס להתלונן, וכן גם לאהוב,
אני חזקה אבל גם שברירית,
לצידך אני מרשה לעצמי להוריד את המסכה
ולדבר על הלב שלי, כי הוא בעצם שייך לך,
להתענג עלינו אהוב,
אני מחכה לך.