|
מילימנגינה - בעצמי.
עם חצוצרה, פלוגל, הקשה וגיטרות ... וקול מצונן ביותר.
טוב, זו "יצירה" מספר 250 בדפיוצר המלעון הזה שלי.
אבל יש פה מעל 300 קטעים , אולי אפילו 350.
אז חגיגה פרטית שלי.
ככתוב בתורה. נעשה... אחר כך נשמע.
(13.01.10)
לפעמים אני חושב מה בכלל אני עושה פה
אם לרמוז או להגיד, או שסתם עדיף לשתוק פה
כי למי אכפת הרי כולם מצטופפים כאן
על חלקת אדמה, חלקת ערוגה ערוכה בגן.
סלעים באמצע הדרך
זאת האמת הקצובה
דברים שאין לך ערך
לתאר עד כמה היא קשה
לא פעם אפילו שטות תנקר לך בקצה המוח
שלא יעזור לך כמה תנסה ולא תמצא כוח
לטאטא את הכאב החרישי המתחזה
הוא יחפור לך בכוח במן דחף בחזה
שברים באמצע הדרך
סיבות מסוף של אמונה
קטעים שיש לך צורך
לשכוח, לברוח מתחושה
אף פעם לא חשבתי לכתוב לך שיר, להתברבר
לכתוב את כל מה שלא אמיתי בזמן אחר
לברוח בין מילים שמנסות רק להסתיר
במקום לקרוא לך בעיניים, כל תנועה יכולה להסביר.
טיפות באמצע הדרך
שוטפות לי הרגשה
של מן ייאוש שהוא בערך
מצב רגעי של החמצה. |
|
|
השיער הבלונדיני
המהמם, העיניים
המבוהלות,
המדהימות
בלחותן,
המסתכלות עליי
ביראה והריסים
שהצלו עליהן;
השמלה הלבנבנה
שלך שתאמה באופן
מושלם את
הנעליים,
השפתיים
החושניות, העור
התכול... זה מה
שעשה אותך כל כך
בלתי נשכחת
כשהכנסתי אותך
לסיר.
גרגמל נזכר
בדרדסית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.