אז למה בעצם נשים רגישות? למה הן יותר מרגישות מגברים? בטח
אנחנו הנשים שואלות את עצמנו יותר, אבל העניין הוא שגברים הם
פשוט מדחיקים. לא?! הם מדחיקים את הרגשות שלהם, מדחיקים את
האמת שלהם ובמקום משחקים משחקים. ככה נשים פותרות את כל
הסיבוכים שלהן, באופן פסיכולוגי כמובן. כל אישה יודעת שכשמישהו
לא ירצה לצאת עם חברה טובה שלה היא תבוא ותגיד לה " מאמי הוא
לא שווה את זה. אני ראיתי על הפנים שלו הוא מת עליך. הוא מדחיק
את הרגשות שלו, את תראי הוא יחזור על ארבע." טוב כנראה שיש
כאלה שמגזימות, ואולי זה רק החברות שלי ככה. אבל אנחנו הנשים
ואני אומרת את זה בתור אמירה של העם הנשי, אנחנו העמוד שידרה
של כל הגברים. במחזה ליזיסטרטה של אריסטופנס כבר אז ביוון
העתיקה הבינו כמה לנשים יש כוח . למי שלא מכיר את המחזה הגאוני
הזה, הוא מספר על שתי ערים ביוון העתיקה שהייתה ביניהן מלחמה
מיותרת. ה"מלכות" של שתי הערים הללו החליטו שכדי שהמלחמה תיפסק
צריך לעשות שביתת מין. כל אחת בעירה הכריזה על שביתת מין
והמלחמה הסתיימה, כיוון שהגברים לא יכלו יותר. איך לומר, הם
העדיפו זיון על מלחמה. בלעדיהן הגברים מתוסכלים וחסרי עמוד
שידרה. אין מה לעשות אנחנו נותנות להם תיקווה להמשיך לחיות,
בשביל הזיונים. אבל הבעיה בעצם היא לא בגברים, אלא בנשים.
אנחנו לא מבינות כמה כוח יש לנו בידיים ובכלל בכול הגוף. אנחנו
לא מנצלות את הכוח שלנו בכלל. אנחנו מעדיפות להראות, מאשר
להשאיר מקום לדמיון, לגלות להם מי אנחנו דרך הדרכים הישנות
והטובות - העיניים. במקום שאנחנו נשלוט ונהיה אלו שמשחקות את
המשחקים אנחנו נכנעות בקלות ל"כלי" שאפשר לקנות אותו היום בכול
חנות שנייה בת"א. וד"א רק לפרוטוקול בסקר לא רישמי בכלל,
הגברים של היום אוהבים להיות נשלטים. אנחנו נעשות רגישות
ונמרחות על בחור בידיעה מוחלטת שהוא ילך לשכב אחרי שנייה עם
מישהי אחרת וזה למה?  אני לא אומרת לכן לא לאהוב בנות לא להיות
רגישות, אבל יש גבול. אישה בוגרת בדעתה לא תלך עם מיקרו מיני
למועדון ותצפה למצוא קשר רציני. לאישה הזו יצא זיון בשירותים,
מקסימום היא הכירה יזיז. ככה  זה בנות, עד שלא תבינו איזה כוח
יש לכם בידיים לא תוכלו להשתמש בו, עד שתשתמשו הבחור כבר ינצל
אתכן ותהיו שבורות ופגועות בבית עם אותה חברה שתגיד " מאמי הוא
לא שווה את זה. אני ראיתי על הפנים שלו הוא מת עליך. הוא מדחיק
את הרגשות שלו, את תראי הוא יחזור על ארבע".