מה שהידים יודעות
הפה שוכח לומר
פעור מחשבות
בשעה שהמסרקות עוד
טורחות בתוך הבשר.

זר לא יבין זאת, אמר הזר
זר פרחים לא יביא עוד, סח
אב המנזר.

בחלל תפילה חרישית
נחרשת לעד.
חרושת השמועות
כבר פוסקת. לא עוד
עוברים ששת
ימי הבריאה.
ורק הידיים פרושות
לחלק לכהנים פרוסה

וצבאות יהוה מרוקנים ת"ק פרנסה
בשאגות פצועים וסוסים
כרותי ראש ופרסה.