|
אני הוא שמשון ואת היא דלילה
מבוישת כל כך, לא אומרת מילה
המספריים מוחבאות בידך הימנית
ובשקט לוחשת: "אני אישה בוגדנית."
"מה עשית, אישה יקרה?"
אני מחזיק בידך וידך היא קרה
"אל חשש יקירי, עוד תבין בהמשך"
אומרת בשקט ומפסיקה לחייך.
מנסה לנשקך ואת ממשיכה לסרב
נועצת מבט, ומבטך הוא כואב
הלב שלי רעב לך דלילה
לסיפור אהבה שרק את העלילה.
וכעת ראיתי את האמת הקשה
גם שמשון הגיבור נהרס מאשה.
מעין הגיבור (או שלא כל כך...) |
|
|
אח, כשהייתי
ילד.. איך הייתי
מתעלל בגננת חוה
ואחר כך במורה
יוכבד.
והילדים, כולם,
היו פוחדים ממני
ותמיד נתנו לי
לנצח
בגוגואים..
אין , אין,
ישראל היה מלך
הילדים.
אחד ישראל,
נזכר בנוסטלגיה
בילדותו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.