ובחוץ, עננים של זעם
יודעים להבחין
בין הטוב לבין הרע
ואני בפנים
מחפש את הגבריות שבי
ברגעים של צער
ואני בפנים
מחפש את הנשיות שלי
ברגעים של כעס
לעתים זה משתלם
לעתים זה חולף מהר מדי
אז כותב הכל על דף נייר
לא יכול לחשוב
איך זה להיות אינטלקטואל
שמדבר על מרקס בגובה הדולר
ובינתיים מעשן
כי זה אסור
ויש חוקים שצריכים להישבר
ויש רגשות שצריך לנתק
מהגוף
כמו מכשירים
עד שארגיש טוב
עד שלא אפול
ובחוץ, אומרים שיש מלחמה
ובחוץ, אומרים שזו רק סערה
אני בפנים
מסדר את הרהיטים
בודק את השכנים
ברגעים של טוב
מחפש את הגבריות שבי
ברגעים שרע
מחפש את הנשיות של האישה שמולי
בלי זיכרונות
בלי געגועים
כמה טוב יכול להיות
עוד שיר, עוד רגש
בסוף זה מתפוצץ
לא יכול לכתוב
אז מוותר על מה שטוב
כדי לאזן עם מה שרע
לא יכול לחשוב
על אלו שמדברים בפילוסופית
וחושבים שהעולם
הוא רק דימוי לאשליה
ולא יכול לחשוב
על מי שטוב ועל מי שרע
כאילו יש אמת גדולה
מונחת אי שם
במרחק נגיעה
האישה שבי, סוררת
הגבר שבי נכנע
לא אהיה גיבור מלחמה
גם לא ילד שעשועים