נגמרו הימים, שיכולנו לשחק בחול
נגמרו הימים, ששום דבר לא נגע בנו
הרוח סוערת, השמיים חשוכים
שנים של טיפול לא עזרו
גם לא השתיקות הכבדות
מחר יום הולדת
לא נמות מזה
החיים גם לא ישתנו, שהוא יחלוף
המבט במראה, הוא אותו מבט
רק המראה משתנה
התנועה של היד, היא אותה תנועה
רק יותר אטית, פחות מוחלטת
הלב כבר לא מגן
רק סופג את הכדורים
נגמרו הימים, שהשקט היה חממה
נגמרו הימים, שהרוח ליוותה אותנו
היום היא דוחפת, נכנסת בנו
יש עצבות, יש מקריות
השמחה בשוליים
יש ניצחונות והפסדים
נגמרו הימים, בהם קיווינו לקבל פרסים
על יום טוב
נחמה על יום רע
נגמרו הימים, בהם יצאנו לסוף העולם
כדי לגלות, שהסוף הוא בקצה השני של העולם
ואנחנו רק מתחילים את המסע
קמים בבוקר
הדיכאון לא טבעי
נשכח, ורק משאיר עקבות
לרגעים שנרגיש ריקים
יש לחש, הוא בוער מבפנים
יש כעס, הוא יודע את מקומו
מחר יום הולדת
לא ישתנה דבר בבוקר
לא נלך לישון, חדשים בלילה
נגמרו הימים, שציפינו להפתעות
השגרה ניצחה, ואנחנו הובסנו כל יום מחדש
נגמרו הימים, שהרגשנו בטוחים
בתוך הזמן שנע, בין קירות הבית ששמרנו עלינו
האדמה רועדת, הקירות מתנדנדים
השקט בורח מהחלונות
ואנחנו שוקעים בתוך הדממה שלנו
טבעית עד מוות
יש ניצחונות, יש הפסדים
נגמרו הימים, שספרנו את המטבעות
מקווים להגיע לאיזה מקום
נגמרו הימים, שחשבנו שהם לא ייגמרו לעולם
מחר יום הולדת
עוד שנה חלפה
אי אפשר להביט אחורה בצער, אי אפשר לדעת אם מחר נצחק
נלך לישון בלילה, כמו בבוקר כשקמנו
נגמרו הימים שמשהו השתנה