מרב צורף / בתי בת 12 |
שמלת הילדות
מחליקה על לחייך
נפרמת מתום מבטך.
הבטחה ותקווה
נובטות בעינייך
חשש חדש.
כתפייך מתיישרות
הגו מורם
גופך מתקמר
החיוך חם.
הנה את מושיטה יד לתת לי עזרה
הנה את פותחת דלת
הנה את אישה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|