|
היום כבר תכף נגמר
ולא עשיתי דבר כדי לתקן
אתה עדיין רחוק כל-כך
עזבת בטריקה
והדלת נשארה פתוחה
תאורת הרחוב משתנה בהתאם
פנסים דולקים
מאירים את החושך שגובר
ובשמיים פזורים הכוכבים
מחכים למשאלות אוהבים
האם המשאלה שלי תענה...
האם החושך שבי ייעלם?
היום כבר עבר
מחר הגיע בלי לוותר
הזמן לא שואל אם אפשר לחכות
הזמן עובר ומכה בי עובדות
אתה לא כאן,
מתי תחזור?
ותאורת הרחוב סיימה להשתנות
הפנסים דולקים
ובבתים אנשים רוקמים חלומות
ואני עטופה בתהיות
מבקשת ולא רוצה לטעות
החושך לא עובר
גם בלילה שמתחלף
האם זה נגמר?
אתה לא כאן...
היום כבר תכף נגמר
ולא עשיתי דבר כדי לתקן
אתה עדיין רחוק כל-כך
עזבת בטריקה
והדלת נשארה פתוחה... |
|
|
כצה פעציץ אני
אוצר לך את זה
אני לא יכול
לבטא את האות צ
במקום זה יוצא
לי צ
לך זה נשמע אותו
הדבר אבל אני
אוצר לך דר',
צסתצנת פה בעיה
לא קטנה
צה יהיה
עד צתי אני
אצשיך בכשל
הצעצבן הזה!!!
להב בן-לאדן, בן
של צורר, במהלך
טיפול בכשל
לשוני חריף
(צאוד) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.