חנוך גיסר / תאומים |
נפרשתי לאורך ולרוחב.
מחכה שתבואו אליי,
תאומי זיכרון וחלום.
עיניי נעוצות בשחור החלל,
הרבה מעבר לתכלת.
כרויות אוזניי
להמיית אדמה,
לרשרוש כל רגב.
ככל שרפה בי הלחץ,
מעיק הריק וקורא:
"בואו, חיזרו
תאומי זיכרון וחלום!"
הם פורחים ואובדים לי,
סוערים בגלגל מתנשא.
הערב הם יחד
ומחר ייפרדו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|