על קצה הצוק עומדים אני והוא
אני מסתכל על עינייך הכחולות
מסתכל בפחד, בעיניים עצומות
שואל אותך שאלה אהובתי
האם תצילי אותי ממותי?
מוזר, אפילו לא חשבת פעמיים
אמרת כן מבלי למצמץ בעיניים
ואני לא מבין, אני נופל
כל פעם מחדש אני מתבלבל
חודשים אחרי ואני עדיין חושב
את מי היית מצילה מאותו צוק כואב
את עונה בלחישה, אותך, רק אותך
שאלתי אותך שוב את אותה השאלה
אינני מבין, ענית את אותה התשובה
והיום אהובתי היחידה
האם עדיין אותי היית מצילה?
ואולי כל זה לא משנה
ואולי כל זה קרה במקרה
אבל הסכין עדיין בלב
ואני, לבי עדיין אוהב... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.