בליל, בחלום אפור
כשאת אוספת שאריות אוויר דחוס, מאפרת
אל קרבך את כל התום
ולוחשת לי ימים שעברו בך בלעדיי.
-
הייתי לך תנין, בת לוויה
נחבאת, פותחת את המגירה בה מוסגרתי, רק
כשהצללים הופכים בך.
את לוחשת לי, מקצה העולם, אל
אישון הליל - חלומות רקומים, ופירט
אחד, חסר יד
ושם,
מוקף צבאות, רודף אחרייך, כצל
שאני.
את לוחשת לי את ילדות הנצח בך
ומתפוררת באבק.
-
לילדים אין כנפיים (את טוענת), יש רק אבק פיות
הגורם להם
לעוף.
2.1.08
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|