|
קנקנים מיצריים מעלים מתוכם
עלוות צמחים ענוגת עיניים
הפרחים הלבנים משכינים את חלל הנפש
לטיפות גשם שקופות.
ערימת חול ים כתומה
נותרה לסמל את משכן הנצח
כל כך הרבה מעדרים ואתי חפירה
שילוב קטלני של מתכת שחורה ועץ בוק.
הרוח לא שוכנת כאן יותר
זהו מזבח לזיכרון המעוצב
לתבניות דת שחוקות של אבדן
הדמעות ככאב נותרו אנושיות.
סריגי במבוק צעירים
צולבים מבטים רדומים
גדר החורף מקרינה עצב רך
מבעד לממברנות הלילה הצונן. |
|
|
בתגובה לרב חובל
מוטס:
אני ראיתי סלוגן
שלי בריבוע
שבצד, פעם אחת.
דווקא אחד
הסלוגנים הפחות
טובים שלי.
מה שמראה שאפילו
אם תשכב עם כל
חברי המערכת בזה
אחר זה, עדיין
לא תזכה לרגע
מושלם באמת של
נחת.
לעזאזל.
(נוי-נוי, נדפקת
כך או כך) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.