|
המלאכים דפקו היום על דלתך ילדה
ואת סירבת לפתוח
לא שמעת את האות
המלאכים קראו לך, הם ניסו בקול רם
אבנים לזרוק על החלונות.
נפנוף כנפיהם לא העיר אותך
מהשפעת האקסטזי
שרקד לך בדם
במוח
שמעת שד קטן רב עם שד גדול
ואהבת, כל כך אהבת את כולם.
אבל המלאכים ילדתי,
המלאכים אהובה,
הם הביאו לך את יופייה של שכינה,
ואת לא שמעת.
וכשפתחת את דלתך
מצאת רק נוצה לבנה.
2002 |
|
|
(כולם לשיר,
ו...)
מי ישגל זונות
ישראל
אותן מי ידפוק,
אני הגיבור
רב שוגל,
מבסוט מאוד!
שמעעעע!!!
בימים ההם
בזמן הזה,
הלוואי שאין
לי איידס
אני מקווה.
וואו איזה
שטויות אני
עושה...
להב בן-לאדן,
ממתין לתוצאות,
ומקווה לטוב,
וככל הנראה כותב
צוואה,
(אה..., ואפשר
להפסיק לשיר) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.