|
טורפים קטנים של לילה
זוחלים מתוך מחילות ארוכות
בלהט חום המדורות הזוהר
האבנים קרות למגע הצל.
המקום שורה באנשים
מבטי העיניים חוצים גבולות של הכרה
לתוך אדוות הזמן הנסוג
את האהבה הזאת לא ניתן למחוק.
רעד ענפי השיטים בחלל הרוח
מחייה את האור בעיניי
דמעות שקופות של בוקר
משקפות חלונות כחולים.
אריגים בלויים על אנשים של חופש
חורים גדולים במסך המציאות
עקבות רגליים במדבר
אפר מדורות משחיר. |
|
|
למה תמיד דופקים
את השניצלים??? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.