|
מסמר ברזל בולט ממשטח עץ ישן
מצביע אל שקיעת הירח במערב
כוכב השחר זוהר מבעד לכחול
את מארג הסדר החדש של חיי.
רוחות בוקר סוערות
מסדרות חפצים על שולחנות
הפרות כתומים ירוקים
בסלסלות קש כהות.
חפתי הילדות פזורים על הרצפה
באדום ובאפור לוחשים לי
את כל מה ששכחתי לרשום
בנתיב זכרונותי הארוך.
דלתות נטרקות בלבן
רגליים נעלמות בועטות באוויר
פסיעות עצבניות מעטרות חיוכים
רעשים סמויים בחלל החדר. |
|
|
למה האקדמיה
ללשון עברית
קוראת לעצמה
אקדמיה?
זה לא קצת
סותר?
ביסלי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.