הולכת אני על פני תהום
ומסרבת להביט אל לבה -
שמא תכלה אותי
כך אסרב להביט בעיניך העקרביות כי אדע
את שהן צופנות לי.
בהתלכדות מבטים
ייתכן אסון גדול
רעידת אדמה התנגשות כוכבים
לידך כל כוחי הרב נדלה ממני
למול חום גופך
שריון הפלדה שלי הופך שעווה
וכך לא תיוותר לי אף ברירה
אלא לתת את לבי על מגש
פועם ותלוש מחזי עורקיו הדקים והמדממים לא ילכדו
את תשומת לבך ואתה תבקש להביט דרכו בדבר מה אחר, מתעתע
הפרפר יפה, זה נכון אפילו אם הוא בכלל עלה
אך אל תנוע בעקבותיו רוח שובבה נושאת אותו
והוא אינו יודע את דרכיו
אנא היה איתי
אל תעוט אחר האבנים הנוצצות זהו זהב שוטים
אתה לא שומע אותי
עכשיו אני צלילים מעומעמים
וצחוקך סכינים חדות המפלחות אותי מבפנים. |
