תן לביא / שלי מכאובי |
עוויות פניי הסתרתי
נותרה לי רק הנפש שבי
במעמקי תוכי נכלמתי.
הנפש הטהורה לבי הרנינה
גון חיי העלובים
תאוות נפשי תמיד הכזיבה
חפצה חיים זוהרים.
אולם בוא יבוא היום
תבוא העת לגאולה
לא יקרני עוד אסון
תבוא עת השמחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|